top of page

"האינסטגרם הוא אשליה כיפית, אבל הוא לא מאה אחוז מציאות"

  • שיר שדה כתבת רשת
  • Mar 3, 2018
  • 3 min read

דנה זרמון, אחת מאושיות האינסטגרם הכי גדולות שצמחו כאן, יודעת על מה היא מדברת – בעידן שבו התיעוד הפך לחלק בלתי נפרד מההתנהלות היומיומית שלנו, הגבולות מטשטשים וקשה להפריד בין אמת לפנטזיה. שוחחנו גם עם קים אור אזולאי, עומרי מזרחי, דביר כמיסה, נויה ארביב ועידו קינן, כדי להבין עד כמה הדמות שאנחנו מציגים ברשתות החברתיות קרובה למי שאנחנו באמת. ריאיון ללא מסכות

"בתכל'ס אין לך כוח לאף אחד" עומרי מזרחי | צילום: דודי חסון, יחסי ציבור

בוני מצמצה בבלבול. הפלאש הלבן שוב הבהיק בחדר, אולי כבר בפעם העשירית. היא תלתה זוג עיניים לא מבינות מעל ללשון משורבבת ביונתן. הוא עמד באמצע החדר ומכף ידו שאחזה חפץ שחור בקעו מדי כמה שניות ההבזקים הלבנים. אחרי כמה הבזקים הוא התרוצץ בחדר עד שמצא מקום אחר ושוב החלו ההבזקים, מפה ומשם. בום! פלאש אחד חזק הגיע לבוני. היא הפנתה את הראש הצידה בהפגנתיות, מה יש לו? לכו תסבירו לה שהאור הלבן החזק הוא בכלל פלאש של מצלמה. לכו תסבירו לה שהוא צילם כבר 50 תמונות בניסיון להשיג את התמונה המושלמת. לכו תסבירו לה שיש מישהי ספציפית שהוא חושב שאולי תראה את התמונה באינסטה ותחשוב שהוא חתיך. אם רק היה לבוני מושג. טוב נו, היא כלבה.

הסיטואציה הזאת נשמעת לכם מוכרת? אנחנו נמצאים המון ברשתות החברתיות, זה ידוע – אינסטגרם, סנאפצ'ט, וואטסאפ, רק תגידו. אבל האם מי שנמצא באפליקציות האלה הם באמת אנחנו? כמה פעמים עברתם על הפיד שלכם והרגשתם שאתם צופים בחיים לא אמיתיים? יפים יותר, מרגשים יותר, גדולים יותר. כמה פעמים העמסתם פילטרים על תמונה, עד שרגע אחרי ששיתפתם את התמונה ובחנתם אותה תהיתם לעצמכם "רגע, מי זה?". ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה לנו להפוך להיות מיני מפורסמים, כולם יכולים לראות אותנו ואנחנו בוחרים באיזה אופן, אבל האם האופן שבו אנחנו מציגים את עצמנו ברשתות החברתיות תואם בכלל את מה שקורה במציאות? עידו קינן הוא מרצה ובלוגר תרבות רשת (הבלוג "חדר 404") והוא חושב שהתשובה היא ממש לא: "כמובן שאנחנו מציגים זהויות שונות או מסכות ברשתות החברתיות, אבל זה משהו שאנחנו עושים בחיים גם ככה. הרי לא נתנהג באופן שבו אנחנו מתנהגים בכיתה כפי שאנחנו מתנהגים כשאנחנו מבלים עם חברים. ההתנהגויות שלנו משתנות כי הן משרתות מטרות שונות".

כוכבת "איט גירלז" דנה זרמון פתחה לאחרונה בית ספר לצילום בשם "Instacademy" ולומדת כיום פסיכולוגיה בבינתחומי. לדעתה הבעיה מתחילה ברגע שמתחילים ליצור מציאות אחרת: "אני חושבת שאפשר לפאר את הקיים, אבל אני לא מאמינה בליצור דמות. הכרתי לא מעט אנשים שדרך האינסטגרם נראו מלאי ביטחון ועם חיים מטורפים, אבל בפועל הם ממש לא כאלה. העולם יוצר לפעמים תחושה שלאנשים אחרים טוב יותר מכם, אבל בפועל לרובנו יש את אותם רגעים טובים יותר וטובים פחות. ההבדל הוא בפילטרים שמשנים את התפיסה".

מתוך האינסטגרם של דנה זרמון | צילום: צילום מסך

הפילטרים הפכו לאחד הדברים המזוהים עם אפליקציות תמונות כמו אינסטגרם וזכו מצד אחד להתלהבות רבה ומצד שני לטענות על כך שהן יוצרות מציאות מזויפת, אבל האם הפילטרים הם האחראיים הבלעדיים לזיוף? "לפעמים אתה מצלם תמונה ודופק חיוך והכול נראה סבבה, אבל בתכל'ס אין לך כוח לאף אחד. כמובן שלא תמיד זה ככה, לפעמים אני מעלה תמונה וכיף לי, אבל גם כשלא – אנחנו רוצים לשמור על החלום שהכול מושלם". הציטוט הזה אגב, שייך לעומרי מזרחי, 17 וחצי, שפרץ לחיינו בתכנית "הבנים והבנות" ב-2015 וביוטי בוי שמתחזק פרופיל אינסטגרם וערוץ יוטיוב. מי שעשתה זאת שנתיים קודם היא קים אור אזולאי, 15, גם היא כוכבת רשת ובלוגרית אופנה וכשהיא נתקלת ברגע קשה, היא מעדיפה שלא להעלות כלום: "אני משתדלת להציג את החיים שלי בצורה הכי אמיתית, ואני לא אהיה בבאסה מטורפת ואעלה סרטונים שלי שרה וצוחקת, אלא פשוט אבחר לא לשתף כלום באותו הרגע. עם זאת, לא תמיד הכול תואם את המציאות, במיוחד בתמונות, ולא כל מה שמציגים הוא באמת נכון". גם נויה ארביב, 15 וחצי, דוגמנית ותלמידת משחק, מחזיקה בדעה שיש רגעים שפחות נעים לשתף: "אם למשל היה לי אודישן פחות טוב, אני לא אעלה עכשיו סטורי. לא מבושה כמובן, אלא פשוט כי לא בא לי לחלוק את הרגע הזה עם כולם. לא צריך ליצור תדמית שונה לחלוטין ממי שאת, אבל זה ממש לגיטימי לא לחשוף דברים. אני לא חושפת את כל סודותיי באינסטגרם".

댓글


עכשיו בכותרות
עוד כתבות
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
לוגו נבחר.png
  • Facebook Social Icon

© זכיות יוצרים חדשות הנוער ארצי בישראל 

bottom of page